החלטה בתיק עמ"נ 41104-12-11

מונחת לפני בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה וכן מהפקדת ערבון בגדר הליך ערעור מנהלי על החלטת רשות הרישוי לפי סעיף 55 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]. המבקש, אב לשני ילדים, מקבל קצבת נכות מהמל"ל בסך 2,600 ש"ח.  אחד מילדיו נכה. לטענתו, מתגורר בשכירות מסובסדת. עוד נטען, כי סיכויי ההליך טובים.

לעניין פטור פטור מתשלום מאגרה - לאחר שבחנתי את הבקשה והתצהיר שצורף בתמיכה, שוכנעתי כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה וכי התובענה שהוגשה על ידו מגלה עילה והכל, על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט(אגרות), התשס"ז - 2007 (לשיקולים בעניין פטור מאגרה ראה בשג"ץ 3320/11 ד"ר צבי אורי מעוז נ' הנהלת בתי המשפט, 11.05.2011). לפיכך, הנני פוטר את המבקש מתשלום האגרה, כמבוקש.

לעניין הפקדת ערבון - בראשית הדברים יוער, כי הגם שהמבקש הגדיר את כותרת בקשתו, כבקשה ל"פטור" מהפקדת הערבון, יש לראות בה כ"מעין ערר" (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) 653-652), על החלטת המזכירה הראשית, כקבוע בתקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות), מיום 20.2.2012, לפיה, נדרשה להפקיד ערבון בסכום של 6,500 ש"ח. מכאן, מקום בו הוגשה השגה שמהותה, ערעור על החלטת המזכירה הראשית של בית המשפט, רשאי הרשם לשקול מחדש את ההחלטה ולקבוע את שיעור הערבון, על פי הנתונים הקונקרטיים של ההליך (רע"א 1723/91 נתן נסטל נ' אריה בר נוי, פ"ד מה(5), 83 (1991), 86ג) ובמקרים המתאימים, ניתן לפטור את המבקש מחובת הערבון, נוכח נטען בבקשה שהוגשה והכל, כקבוע בתקנה 432 לתקנות.

בענייננו, לאחר ששקלתי את השיקולים הדרושים, להכרעה, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לדחות את הבקשה לפטור מחובת ערבון, מבלי להידרש לתשובת המשיב. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, שוכנעתי, כי יש מקום להתערב בהחלטת המזכירה הראשית ולשנות מקביעתה, לעניין שיעור הערבון, להפחיתו ולהעמידו על סך  של 2,000ש"ח, בלבד.

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור (בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011; עניין ורנר, שם). לכן, בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור, ועליו להוכיח בנוסף. כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה לשם גיוס כספי ערבון.

במקרה דנן, עיון בתדפיסי חשבון הבנק מעלה, כי החשבון ביתרת זכות. כמו כן, המבקש לא התייחס לעניין ניסיונותיו לגייס כספים ממעגל קרוביו ולא הניח תשתית מלאה ומפורטת לביסוסה, הגם שאין חולק כי מצבו הכלכלי אינו בין המשופרים.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב למצבו הכלכלי של המבקש, כי יש להעמיד את הערבון בסכום מתון של 2,000 ש"ח בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, תוך 14 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יידחה ללא הודעה נוספת.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ב, 20 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: